ביוזמתו של שאול בן שמחון, הפכה המימונה מחג פרטי לחג לאומי במדינת ישראל. השיא 100 אלף חוגגים עולים לירושלים לחגוג בגן סאקר. אל החגיגות הקפידו להגיע ולכבד – נשיאי המדינה, ראשי ממשלה, בכירי הצבא וכל בכירי המשק והפוליטיקה בישראל ואף יהודים מרחבי העולם

המִימוּנָה הוא חג עממי של יהודים יוצאי מרוקו, הנחוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג (בישראל בכ"ב בניסן ובחוץ לארץ בכ"ג בניסן). מקור המנהג הוא ברכה לשנה חדשה לאחר הפסח, וסימוכין לחגיגת המימונה נמצאו החל מהמאה ה-18.

במרחב הפרטי המשיכו יהודי מרוקו לקיים את חגיגות המימונה ולבקר איש את שכנו במדינת ישראל. אך ב-1965 יזם שאול בן שמחון, יו"ר הארגון העולמי של יהדות צפון אפריקה (אז בשם – ברית יוצאי מרוקו) את חידוש מסורת חגיגות המימונה בצורת חגיגות המוניות במרחב הציבורי והעניקו להם אופי ותפקיד חדש. את חידוש המסורת הזה

החגיגה הראשונה התקיימה ביער הרצל שבלוד והשתתפו בה 300 איש, רבים מהם מהמושב הסמוך יד רמב"ם.

כבר מתחילה ביקשו המארגנים להפוך את המימונה לחג של כלל ישראל, חג של אחווה ורעות ומיזוג גלויות. הם הקפידו להזמין ולארח את יוצאי כל הגלויות ונציגי ציבור שונים וכך ראשי ממשלות, שרים, חברי כנסת וואישי ציבור רבים, הגיעו לכבד את חגה של יהדות מרוקו.

חגיגות המימונה ההמונית הראשונה שארגנו לציבור הרחב, התקיימו בגן הסנהדרין בירושלים בשנת 1966. לאירוע הגיעו יוצאי מרוקו מכל רחבי הארץ, חלקם בהסעות מארגנות, ותוך שנים ספורות מספר המשתתפים הגיעה לכמה אלפים..

חגיגות המימונה בגן הסנהדרין ארגנו בסיוע עיריית ירושלים ומשרד התיירות, ובשנת 1967 השתתפו בהם ראש עיריית ירושלים טדי קולק ושר התיירות משה קול.

במרץ 1968 הקים שאול בן שמחון את ארגון "ברית יוצאי מרוקו בישראל", שלקח על עצמו את ארגון החגיגות.

בנוסף לירושלים, החלו לארגן חגיגות מימונה במקומות נוספים ברחבי הארץ, בין היתר באשדוד, מגדל העמק ואור עקיבא. בשנת 1969 הגיע מספר המשתתפים בחגיגות בירושלים לכעשרים אלף.  בשנת 1970 לכשלושים אלף. חברת "אל על" אף הטיסה יהודים מצרפת לחגיגות.

על פתיחת חגיגות 1970 הכריז שר הקליטה שמעון פרס, ובנוסף לחגיגה ההמונית בירושלים התקיימו חגיגות בפארק הלאומי ברמת גן בחסות חברות מסחריות.

המהפך הגדול החל מ-1971 כאשר עברו החגיגות לירושלים לגן סאקר הגדול. בחגיגות כבר השתתפו עשרות אלפי חוגגים ואורחי הכבוד היו נשיא המדינה זלמן שזר, ראש עיריית ירושלים טדי קולק והברונית אליקס דה רוטשילד שהגיעה במיוחד מצרפת. שנה לאחר מכן (1972) מספר המשתתפים בחגיגות בירושלים עמד על קרוב ל100 אלף איש כשאורחי הכבוד היו שוב נשיא המדינה, ראש הממשלה והרמטכ"ל.
על הבמה המרכזית של המימונה ב-1972 כבר הופיעו גדולי אמני אותה תקופה: רבקה מיכאלי, אבי טולדנו, ריימונד אבקסיס, יוסי בנאי ולהקות צבאיות, והאירוע נכנס רשמית לקאנון הישראלי ונחגג בכל יישוב בישראל.

הארגון העולמי של יהדות צפון אפריקה- חגיגות המימונה 1971

אש הממשלה גולדה מאיר גם הוזמנה, אך עקב קשיי תחבורה, לא יכלה להגיע. במהלך החגיגות חברי תנועת הפנתרים השחורים, שהוקמה כמה חודשים קודם, גרמו למהומה לאחר שסורבה בקשתם לנאום מעל במת הכבוד.

באותה שנה השתתף דוד בן-גוריון בחגיגות מימונה שנערכו בירוחם.

בן גוריון במכתב לשאול בן שמחון

חג המימונה הפך לאחד המנהגים היפים ביותר שהשתמרו בידי יהדות צפון אפריקה והארגון בראשותו של בן שמחון לקח על עצמו לעודד ולארגן את החגיגות בשיתוף הרשויות המקומיות בכל רחבי הארץ, כולל עזרה במימון והסעות.

ב-1979 הארגון העולמי של יהדות צפון אפריקה, החליט להעביר את ארגון חגיגות המימונה בישראל ל"הוועד הציבורי לחגיגות המימונה בישראל".

הארגון העולמי של יהדות צפון אפריקה- חגיגות המימונה