יהדות צפון אפריקה מילאה תפקיד נכבד בקורות עם ישראל וביצירתו הרוחנית. קהילות נוסדו בצפון אפריקה בראשית פיזורו וגלותו של העם ומהן נשארו קיימות ברציפות עד ימינו
עם הצטמצמות הקהילות בצפון אפריקה והעתקת מרכזן לישראל, נעשה חקר עברן לחיוני ביותר ודחוף. לא רק שיש לדעת מה פעלו יהודים אלה, מה יצרו ומה היתה מידת השפעתם על כלל האומה אלה הפצת הערכים שהעם המתמזג בארצו יכול ורצוי לו לקלוט מקהילות אלה.
הקמת מפעל זה מעודדת את היצירה של בני גלויות אלו שעלו לישראל, קוראת להם להתחדשות רוחנית למען שגם שאר העדות יכירו בתרומה שיהדות זו תרמה לעם.
תפקידו של המפעל איפוא, כינוס היצירה של יהדות צפון אפריקה שבדפוס ובכתב יד, אספקת חומרים לחוקרים, הגברת העניין בעיסוק בתולדותיה של יהדות זאת, עידוד כוחות צעירים שיתמסרו ללימוד ומחקר במטרה להשלים את החוליה החסרה בהיסטוריה הישראלית, שתימצא את מקומה הנכון בתולדות עמנו ותהפוך למקצוע הנלמד בבתי ספר ובאוניברסיטאות.
המטרה – להעמיד כוחות מחקר בתחום ההיסטוריה, הספרות והבלשנות, שיתכננו ויבנו את הפעילות המדעית: איסוף מקורות ומיונם, עיבוד תכנית מחקר בתחומים השונים של יהדות זאת, כגון תולדות הקהילות, מקורות היסטוריים ומהדורות ביקורתיות-מדעיות של טקסטים חשובים, קשרי הקהילות עם מרכזים יהודיים אחרים והשפעתן, הקשרים עם ארץ ישראל וכו'.
המפעל העניק מלגות ופרסים לצעירים שנמצאו ראויים מבחינת כישרונותיהם לעסוק במחקר זה, פרסם קבצים מדעיים וקיים סימפוזיונים והרצאות מדעיות בשיתוף האוניברסיטאות המובילות בישראל.
הארגון אף הקים את הכנס הבינלאומי הראשון לחקר יהדות צפון אפריקה בשיתוף מכון בן צבי הכנס התקיים באביב 1977, באוניברסיטה העברית בנוכחות ראש הממשלה דאז ושר החינוך והתרבות. הכנס הוקדש לחקר יהדות צפון אפריקה בתקופה הקולוניאלית.
בסיום הכנס התקיים דיון בנוסח השולחן העגול בו דנו בפעולות המחקר והתכניות לאחר הכנס ולקראת הכנס הבא.
מטרת הכנס, הראשון מסוגו, היתה לסקור את מצב המחקר של יהדות צפון אפריקה, לשמוע על חידושים ולהכשיר את הקרקע למחקרים נוספים בעתיד.
בכנס השתתפו 35 מטובי החוקרים בארץ ובעולם, בעיקר, צרפת, ארה"ב וקנדה.
המימון לפעיולות הענפה של הארגון הגיע בעיקר מגיוס תרומות של יהודים מחו"ל וע"י קרן שהוקמה למטרה זו.
בין המחקרים והספרים שהושלמו ופורסמו ביוזמת המפעל:
הלהג הערבי-יהודי של יהודי צפרו/ נועם סטילמן
הספר צפנת פענח לר' יהודה חליווא/ משה אידל
המחקר מקובלי דרעא ע"פ כתבי יד מספריית בודליאנה/רחל אליאור
גלות וגאולה כהגותם של חכמי מרוקו במאה ה-18/ דן מנור
הספר קהילות ישראל בדרום המגרב/ מיכאל אביטבול
קבלה ומוסר במרוקו – דרכו של רבי יעקב אבוחצירא/ דן מנור
קורות לוב ויהודיה/מרדכי הכהן
ביבילוגרפיה של יהודי צפון אפריקה/ אברהם הטל
יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה/מיכאל אביטבול
והיריעה קצרה מלהכיל..
עם עלייתם לארץ של רוב יהדות צפון אפריקה ופיזורם בעולם, הולכת ונעלמת תרבותם ומסורתם. עקירה זו גרמה גם לפיזור של הרבה מאוצרות תרבות זו, הן בתחום התרבות החומרית והן בתחום התרבות הרוחנית.
קיבוץ יהודי זה שחייו בצפון אפריקה החל מזמנים קדומים מאוד ושורשיו בתחום היהדות היו חזקים – יצר תרבות ענפה ומקורית שאת סיכומה אין אנו יכולים לערוך כיום. ספריות רבות וחשובות שהיו לרבנים, כתבי יד מרובים בכל תחומי היצירה היהודית, פוזרו או ירדו לטמיון.
בכמה מוסדות בעולם ישנם כתבי יד או צילומים של כתבי יד, תעודות, פנקסי קהילה וכו' שמן קיים ההכרח לרכז אותם במקום אחד על מנת לאפשר חקירה יסודית בתרבותם של יהודי צפון אפריקה. מפעל זה חשוב לא רק לגבי יהודי צפון אפריקה, שרובם אינם בקיאים בתולדותיהם, אלא גם לישוב הכללי בארץ וזאת על מנת להגיע להערכה מאוזנת ביחס לקהילות אלה וכן לקביעת מקומם בכלל תרבות שבטי ישראל.